פורים לילדים

בעמוד זה נלמד כל מה שצריך לדעת על חג פורים! תוכלו לקרוא על מקור שם החג, מנהגי פורים, לקרוא על מגילת אסתר, להכיר שירי פורים וכן להוריד דפי צביעה לפורים וגם דפי עבודה לפורים.

לפני שנעבור למאמר, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקבוצות שיתוף התכנים הלימודיים ודפי עבודה של EZToddler בוואטסאפ!

מהו חג פורים

פורים הוא חג יהודי הנחגג בי”ד באדר (שחל בדרך כלל במרץ או בפברואר) והוא נחגג כבר יותר מ-2,000 שנה. זהו אחד החגים המשמחים ביותר בלוח השנה היהודי בו בו אנו חוגגים את הצלת העם היהודי מחורבן בפרס העתיקה. סיפור פורים מסופר במגילת אסתר שהיא אחת מחמש המגילות שבתנ”ך וקוראים אותה פעמיים. פעם במהלך היום ופעם בלילה. מגילת אסתר מספרת כיצד הצילו אסתר ומרדכי את העם היהודי מהשמדה על ידי המן, יועץ רשע למלך אחשוורוש. למעשה, השם פורים נובע מהמילה “פור”, שמשמעותה “גורל”. בהקשר זה, היא רומזת למזימתו של המן להטיל גורל (פור) כדי לקבוע באיזה יום הוא יוצא לפועל את מזימתו להשמיד את העם היהודי.

מנהגי חג פורים

פורים הוא חג מהנה ומרגש שיש בו מנהגים ומסורות רבות ושונות. ישנן פעילויות רבות שניתן לעשות בחג פורים כדי לחגוג את החג עם ילדיכם. לדוגמה: החלפת משלוחי מנות, התלבשות בתחפושות, קריאת מגילת אסתר יחד כמשפחה, לשיר שירי פורים, השתתפות במצעד העדלאידע וכמובן הכנת אוזני המן.

ארבעת הממים

את מנהגי החג גם מכנים ארבעת המ”מים שם ארבע מצוות שנקבעו בהלכה:

מקרא מגילה – כל אחד צריך לקרוא את המגילה לפחות פעמיים בחג
מתנות לאביונים – בפורים יש מצוות חובה לתת צדקה לנזקקים
משלוח מנות – זוהי מצווה שהסיקו חז”ל מתוך מגילת אסתר בה כתוב: “משלוח מנות איש לרעהו”
משתה ושמחה – בפורים (ובכל חגי ישראל) חובה לשמוח אך בפורים המצווה היא כוללת שתיית יין “עד דלא ידע”. כלומר עד שאדם לא יבדיל בין “ארור המן” ל”ברוך מרדכי” או במילים אחרות בין רשע לצדיק.

מגילת אסתר וסיפור פורים

אז כאמור, מגילת אסתר מספרת כיצד אסתר המלכה ודודה מרדכי מכשילים את תוכניתו של המן הרשע ומצילים את עמם מכליון. בספרות ובאומנות מתייחסים פעמים רבות לסיפור והוא הספר היחיד בתנ”ך העברי שאינו מזכיר את שמו של אלוהים אם כי כן קורים בו שלל דברים שקרו במקרה אבל לבסוף מתאספים לנס אחד גדול.במהלך המגילה, אסתר, גיבורת הסיפור, עוברת תהליך התפתחותי מילדה קטנה למנהיגה בעל תושיה שדואגת לעם שלה.

מגילת אסתר נכתבה כ400 שנה לפני הספירה וזו גם התקופה שהיא כנראה התרחשה כיוון שאת המגילה כתבה אסתר בכבודה ובעצמה יחד עם מרדכי דודה ומדובר בטקסט חשוב משתי סיבות. ראשית, זהו אחד הספרים הפופולריים ביותר ביהדות הרבנית ובנצרות. שנית, הוא נחקר על ידי חוקרים מרקעים רבים ושונים מכיוון שהוא מכיל דמויות רבות מהעולם העתיק.

הפיכת אסתר למלכה

סיפור המגילה מתרחש כולו בשושן, בירת פרס (מה שהיום אנו מכנים איראן) ששליטה (ושל עוד 126 מדינות) הוא המלך אחשוורוש. למלך אחשוורוש היה יועץ קרוב שהיה יד ימינו. שמו היה המן האגגי (אותו אנו מכנים, המן הרשע). לאחשוורוש היתה אישה ששמה הוא ושתי שנאמר עליה שהיא האישה היפה בעולם.

השתלשלות הענינים מתחילה בכך שהמלך אחשוורוש מזמין את ושתי למשתה גדול שקיים אך היא סירבה לבוא. בשל ההשפלה, החליט אחשוורוש לחפש לו אישה אחרת שתירש את מקום ושתי ולשם כך הוא מזמן לארמון את כל הנשים הכי יפות בממלכת פרס ומדי. בין הנשים שהוזמנו הייתה גם אסתר שהייתה נערה יתומה, יפיפיה ביותר אך היא לא היתה מעונינת בכס המלכות. כיוון שאסור לסרב למלך, לא הייתה לה ברירה והיא נאלצה להגיע ולעמוד בפני המלך.

אסתר הייתה יהודיה ואחייניתו של מרדכי שהיה ראש הקהילה היהודית. באותה תקופה המן (יועצו של המן) אהב להתנכל ליהודים כיוון ששנא אותם ומרדכי היה האדם השנוא עליו מכל. בשלב זה אף אחד לא יודע שאסתר היא יהודיה ולאחר 12 חודשים של מיונים היא נבחרת להחליף את ושתי ולהפוך למלכה.

לאחר שאסתר הופכת למלכה, מרדכי ממשיך לשמור עליה ומבקש ממנה לא לגלות לאף אחד שהיא יהודיה.

בגתן ותרש

הימים חולפים, אסתר הפכה בנתיים את מרדכי לפקיד בחצר המלך כדי שיהיה קרוב אליה, המן המשיך להתנכל לעם היהודי ובמקביל, נרקמת מזימה. שומרי הסף של המלך אחשוורוש, בגתן ותרש מחליטים לרצוח את המלך אחשוורוש. מרדכי גילה על המזימה וסיפר על כך לאסתר שהעבירה את המסר לאחשוורוש. פעולה זו זיכתה את מרדכי להרשם ב”ספר הזכרונות של דברי הימים” של המלך אחשוורוש.

המן מחליט להשמיד את העם היהודי

באותה תקופה, אחשוורוש היה מרוצה מעבודתו של המן ורצה לגמול לו ולכן ציווה שכל מי שהמן עובר לידו – ישתחווה. מרדכי סירב. המן כמובן רתח והחל לבדוק על מוצאו של מרדכי. כשגילה שהוא יהודי, לא הסתפק בלהרוג אותו בלבד אלא החליט להרוג את כל היהודים באימפרסיה הפרסית שהשתרעה מהודו ועד לכוש. את היום בו הוא יוציא לפועל את תוכניתו, הוא בחר על ידי הטלת פור. היום שנבחר הוא י”ג באדר אך כדי להוציא את תוכניתו הוא היה צריך את אישורו של המלך אחשוורוש. המן פנה למלך והבטיח לו את אוצרות היהודים אם יסכים. אחשוורוש מסכים ונותן לו את חותם המלך כדי שיחתום בשמו על הצו שקורא לכל מי שבאימפריה הפרסית, לרצוח ולבזוז את כל היהודים בי”ג באדר.

כששומע מרדכי על הצו, הוא מתאבל, קורע את בגדיו, שם על עצמו שק ואפר ויוצא כך בהפגנתיות לרחוב. כמו כן הוא פונה לאסתר שתדבר עם המלך שיבטל את הצו הזה אם כי זה לא היה כל כך פשוט. אסור היה לאף אחד לדבר עם המלך ללא הזמנה. למעשה מי שהיה עושה זאת, היה מסתכן בעונש מוות.

תענית אסתר

לפני שאסתר פונה למלך היא מבקשת ממרדכי שידאג שכל יהודי שושן יצומו שלושה ימים ולילות ויתענו. (את הצום הזה אנחנו מציינים היום כתענית אסתר). לאחר שימי הצום נגמרו, הסתכנה אסתר ונכנסה לחצר המלך ללא רשות אך למרבה המזל המלך מאשר לגשת ולדבר איתו. היא סיפרה לו שיש לה אליו בקשה אבל לפני כן תרצה לערוך משתה בו הוא והמן יהיו אורחי הכבוד. המלך מאשר והתוכנית של אסתר יוצאת לפועל. במהלך המשתה אחשוורוש שואל אותה מה היתה בקשתה והיא ביקשה לערוך משתה נוסף למחרת ובו היא תספר לו מה הבקשה. אחשוורוש כמובן אישר לה לקיים את המשתה השני גם כן.

כך ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו

בנתיים, המן היה מרוצה מהכבוד שניתן לו במשתה הראשון אך בדרכו הביתה נתקל במרדכי ששוב סרב להשתחוות לו. מלא בכעס הגיע לביתו וסיפר על המאורעות לאישתו, זרש. זרש וילדיו הציעו להמן להכין עץ בגובה 25 מטרים (50 אמה) כדי לתלות עליו את מרדכי למחרת.

באותו לילה, המלך אחשוורוש לא ישן כל כך טוב אחרי המשתה וביקש מיועציו להקריא לו משהו מתוך “ספר הזכרונות של דברי הימים”. רצה הגורל והיועצים פתחו את הספר בדיוק בעמודים שמספרים על הצלתו של המלך מפני מזימתם של בגתן ותרש על ידי מרדכי ואחשוורוש מחליט לגמול למרדכי.

המלך מתייעץ עם המן שבדיוק הגיע אליו כדי לבקש את אישורו כדי לתלות את מרדכי אך לפני שהוא מספיק לבקש, שואל אותו המלך שאלה: “מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו”. המן חשב שהמלך כמובן מתכוון אליו ואמר לו שהיה מלביש את האיש בבגדים מלכותיים, מושיב אותו על סוס ואחד מהשרים רמי המעלה היו מוליכים אותו ברחבי העיר תוך קריאת “כך ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו”. המלך אהב את הצעתו וציווה על המן לעשות זאת למרדכי כשהמן יהיה זה שיוביל אותו ברחבי העיר.

בשלב זה מרדכי כבר שמע על העץ שהכין לו המן וכשהמן הגיע לבית המדרש בו ישב מרדכי, היה בטוח שהוא עומד לקחת אותו לתלייה. להפתעתו של מרדכי, המן סיפר לו כי המלך ציווה עליו להרכיב אותו על סוס ולקרוא “כך ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו”.

המשתה השני

רגע אחרי כשחזר המן לביתו, מושפל ומותש אחרי שהוליך את מרדכי על סוס ברחבי העיר, נקרא למשתה השני של אסתר. במשתה שוב שואל אחשוורוש את אסתר מה בקשתה ומציע לה עד חצי מלכות. אסתר מבקשת ממנו להציל את חייה ואת חיי היהודים. אחשוורוש לא מבין למה אסתר מתכוונת ומבקש הסבר. בתגובה, אסתר מספרת לו על המוצא היהודי שלה ומספרת לו התוכנית של המן תוך כדי שהיא מצביעה עליו וקוראת לו “איש צר ואויב המן הרע הזה”.

המלך קם בכעס ויצא להתאוורר בחוץ כדי לעכל את הדברים. המן הבין שהוא נכנס לצרה ורצה להציל את עורו. הוא ניגש לאסתר כדי לפייס אותה אך הוא מעד ונפל על אסתר. בדיוק באותו רגע אחשוורוש חוזר ורואה את המן על אסתר וחשב שהוא רוצה לקחת אותה לעצמו וכעס אף יותר. באותו רגע מגיע חרבונה שהוא אחד מסריסי המלך ומספר למלך על העץ שהכין המן למרדכי. מתוך כעס, מצווה אחשוורוש לתלות עליו את המן.

מה עלה בגורל גזירות המן

בהמשך, המלך נותן לאסתר את בית המן כפיצוי וכשהוא מבין שמרדכי הוא דודה הוא מעביר לו החותם המלכותי שהיה של המן. אסתר הופכת את מרדכי לאחראי על בית המן והיא מבקשת מהמלך לבטל את הגזירות. המלך אמר שלא ניתן לבטל צו מלכותי אך אפשר להוציא צו חדש שהם יכולים לחתום עליו בשמו. אסתר ומרדכי מוציאים צו חדש שמתיר ליהודים להלחם על חייהם ועל רכושם נגד כל מי שבא לרדוף אותם.

בנתיים, שמו וכוחו של מרדכי מתחיל להתפשט ברחבי האימפריה הפרסית ועמים רבים מתגיירים. ביום הגזירה, חוברים יחדיו היהודים באימפריה כדי להכות בכל מי שרצה לרצוח אותם.

תגובת היהודים היתה אכזרית והם הרגו כ500 איש בשושן הבירה ועוד כ75000 אלף איש בשאר האימפריה הפרסית באותו יום. לאחר הקרבות שאל אחשוורוש שאל אם היא רוצה עוד משהו. אסתר ביקשה להמשיך להלחם עוד יום אחד בשושן הבירה. באותו יום, י”ד באדר, היהודים הרגו 300 איש נוספים ובנוסף הם תולים עשרה מבני המן. במגילה הודגש כי היהודים הקפידו לא לקיים ביזות באף אחד ממוקדי הלחימה.

בסיום הלחימה חגגו היהודים עם משתה, משלוחי מנות ומתנות לעניים וכן אסתר ומרדכי קבעו כי ביום הזה, י”ד באדר, היהודים יציינו בכל שנה את האירועים להם קרא פורים על שם הפור שהטיל המן כדי להעביר את המסר הזה לכלל היהודים, הם כתבו אגרת שהיא בעצם מגילת אסתר שאותה שלחו לכל היהודים.

דמויות ממגילת אסתר

אחשוורוש – מלך פרס ומדי
המן האגגי – יועצו של המלך אחשוורוש
ושתי – אישתו הראשונה של אחשוורוש
אסתר – אישתו השניה של אחשוורוש ואחייניתו של מרדכי
מרדכי – מנהיג הקהילה היהודית בפרס
בגתן – אחד משומרי הסף של אחשוורוש
תרש – אחד משומרי הסף של אחשוורוש
זרש – אישתו של המן
חרבונה – אחד מסריסי המלך

שירי פורים המוכרים ביותר

אני פורים (אני פורים שמח ומבדח)
משחק פורים (ציל ציל צליל, מצנפת לי וגדיל)
חג פורים (חג פורים, חג גדול ליהודים)
יום טוב לנו (חג פורים הוא חג גדול)
ליצן קטן נחמד (רוקד עם כל אחד)
ליצנים קטנים אנחנו (עליזים מאוד מאוד)
משנכנס אדר (מש… מש.. מש… מש..)
שושנת יעקב (צהלה ושמחה)
שיר המסכות (זקן יורד לי עד ברכיים)
ששון ויקר (ומרדכי יצא מלפני המלך)
תן כתף (עצום את העיניים)

הידעת בנושא שירי פורים

חלק נכבד משירי הפורים המוכרים ביותר, כתב לא אחר מאשר חתן ישראל לספרות ילדים, לוין קיפניס, בשנות השלושים בשל מחסור בשירים לטקסים והפעלות בבתי הספר והגנים. בין השירים המוכרים ביותר שכתב לחג פורים נמנים: אני פורים, חג פורים, יום טוב לנו, משחק פורים ושיר המסכות

עדלאידע

העדלאידע הוא סוג של קרנבל שמתבטא בתהלוכה פורימית עם מצעד תחפושות ומוזיקה שמחה ברחבי העיר. העדלאידע הראשונה החלה ב1912 בתל אביב והתקיימה עד 1935. רק ב1955 חודשה מסורת העדלאידה ובסוף שנות השישים היא הועברה מתל אביב לחולון. עם השנים החלו להתקיים עדלאידות גם בערים נוספות.

השם עדלאידע נקבע בתחרות בשנת 1932 אליה הוגשו כ300 הצעות ביניהן של חיים נחמן ביאליק, אברהם שלונסקי ואפילו שאול טשרנחובסקי, אך הבסופו של דבר השם שנבחר היה של י”ד ברקוביץ שאותו שאב מתוך התלמוד הבבלי. מקור השם עדלאידע טמון במשפט בארמית “מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן ולברוך מרדכי.” שתרגומו לעברית הוא “בפורים אדם חייב לשתות לשיכרות עד שלא יצליח להבחין בין המן הארור למרדכי המבורך.”

מה זה פורימון

פורימון הוא אירוע לכבוד פורים בערים ובבתי הספר. לרוב הוא כולל תחנות משחקים ותחרויות, דוכנים שונים, הפעלות ומתקנים בדומה לפארקי שעשועים.

למה אוכלים אוזני המן בפורים ולמה אוזני המן משולשות

השם “אוזני המן” הפך למטבע לשון רשמי ב1912 על ידי ועד הלשון העברית אבל לשאלה למה אוזני המן הן משולשות אין תשובה חד משמעית אבל יש מספר תיאוריות שלא באמת אפשר להוכיח (מכירים עוד תיאוריה? אשמח אם תשתפו אותי בתגובות למאמר):

תיאוריות על בסיס היסטורי

התיאוריה ההומופונית
ביידיש שמן של עוגיות כיסי פרג הוא “המאן-טאשן”. השם הזכיר את שמו של המן וצורת המשולש הזכירה אוזן וכך המאן-טאשן הפכו לאוזני המן.
מונטאשה וכובעי האצולה
בדומה לתיאוריה ההומופונית, במאה ה15 בגרמניה ופולין, הפכו עוגיות ממולאות בפרג לעוגיות פופולריות מאוד. מון זה פרג וטאשה זה כיס. ביחד זה כיסי פרג. צורת המשולש מיוחסת לכובעים המשולשים (שנקראים Tricorne) של המעמד הגבוה שנהג לאכול את העוגיות האלה. עם השנים השם עוות ועבר שינויים עד שהפך להמנטאשן שמוביל אותנו חזרה לתיאוריה ההומופונית.
הפוך על הפוך
נהוג לחשוב שהמנהג לאכול אזני המן לקוח מהנוצרים שנוהגים לאכול עוגיות משולשות ממולאות בפרג לפני חג הפסחא. שמן של עוגיות הוא אזני יהודה על שמו של יהודה איש קריות שמסר את ישו. במאה ה15 יהודים החליטו לעשות הפוך על הפוך ולהתחיל להכין עוגיות אלה כדי לציין את מותו של המן.

תיאוריות ללא ביסוס

שלוש פינות העולם
על פי תיאוריה זו אוזני המן הן בצורת משולש מכיוון שהן מייצגות את שלוש פינות העולם. המשולש הוא סמל של כוח וניצחון.
העולמות שמעבר
אחרים טוענים כי הצורה המשולשת של אוזני המן נועדה לסמל את שלוש רמות הקיום: שמים, ארץ וגיהנום.
ייצוג של שלוש הדתות
אוזני המן הן משולשות כי הן מסמלות את שלוש פינות העולם. שלוש פינות העולם מייצגות דתות שונות. הפינה העליונה מייצגת את הנצרות, הפינה הימנית היא האיסלאם והפינה השמאלית היא היהדות.
ייצוגים ויזואלים של המן הרשע
יש האומרים כי הצורה המשולשת של אזני ההמן נחשבת גם כמייצגת את אוזניו של המן שהיו גדולות וכתוצאה מכך, הוא תמיד הקשיב לשיחות של אנשים. אופציה שניה היא שהן מייצגות את הכובע המשולש שהמן נהג לחבוש. ואופציה שלישית היא שבעבר היה נהוג לקצוץ את האזניים של הפושעים ונטען כי זה היה אחד מהעונשים שקיבל המן.